Paloma Faith

חבר שלי שיודע על התמכרותי למוזיקה והחיפוש שלי אחר מוסיקה חדשה, שלח לי לינק לשיר ששמע בפאב, מתוך תחושה שאם אני לא מכירה אני בטוח אוהב. השם היה לי מוכר. שמעתי כבר את השם פלומה פיית' אך לא הצלחתי לדלות הרבה פרטים מזיכרוני. למזלי היום לא באמת צריכים להשתמש בזיכרון כשלא חייבים. בויקיפדיה מצאתי פרטים רבים על הקריירה המוסיקלית שלה, הטלוויזיונית והקולנועית. מחקר קצרצר נתן לי את הבייסיק.

קצת היסטוריה יבשה:

פלומה נולדה בפרברי לונדון אביה היה ספרדי ואמה אנגליה. הוריה התגרשו בגיל שנתיים והיא גודלה על ידי אמה שעודדה אותה מילדות לרקוד ושלחה אותה ללימודי בלט על בסיס שבועי. פלומה למדה לתואר בריקוד עכשווי, אך לאחר לימודיה הבינה שריקוד זה לא החלום שלה ועברה ללימודי תיאטרון. 

בזמן לימודיה בקולג', פלומה עבדה בפאב והמנהל ביקש ממנה  לשיר עם הלהקה שלו. במהלך אחת ההופעות, היא תפסה את עיניהם של אחד ממפיקיEpic Records , שבמקרה שהה במקום ובאמצע שנת 2009 פלומה שחררה את הסינגל הראשון שלה, .Stone Cold Sober  

כאשר הקשבתי למוסיקה של פלומה , לא יכולתי שלא להשוות אותה לאיימי ווינהאוס האגדית בעיני. פלומה אף קיבלה הצעה להצטרף ללהקה של וויינהאוס וסירבה כנראה כי רצתה לבסס את עצמה כאמנית עצמאית. משהו בסגנון לבושה של פלומה והסגנון המוסיקלי הקורץ לשנות השישים לעיתים, מאוד הזכיר לי את וויינהאוס, ואני מודה שזה גם היה אחד מגורמי המשיכה.  אבל אחרי האזנה מעמיקה החלטתי שלא לתייג את פלומה כל כך מהר כעוד חיקוי. אמנם הדמיון שם וקשה להתעלם ממנו, אך המוסיקה טובה ורעננה וזה מה שחשוב מבחינתי, בשורה התחתונה. 

War Stories

סוף שבוע כמעט הסתיים, מחר אנו מתחילים שבוע חדש ונזכרתי, שלא כתבתי בבלוג לאחרונה. התקופה האחרונה הייתה עמוסה בחיפושים עצמיים ותעסוקתיים והרגישה לעיתים כמו מלחמה קטנה נגד הזמן.

בסופו של דבר למרות כל המאבקים שלי לנתב את עצמי בכיוון הנכון, הבנתי בסוף שלדברים יש דרך להסתדר מעצמם. לפעמים צריך להיות עקשנים ולא לותר, אבל לפעמים צריך לעצור להקשיב ללב, וללכת אחריו. 

להקת War stories מבטאת בדיוק את הגישה החדשה שלי לחיים. נתקלתי ב-War Stories ממש לאחרונה , כשחיפשתי מוסיקה חדשה במצעד המוסיקה האינדית  ומייד כששמעתי את השירים בעמוד היוצר שלהם באתר, חיפשתי אותם ביוטיוב וויקיפדיה. לא שמעתי על הלהקה בעבר, אבל הנחתי שהיא מוכרת ובטח מוכרת מדי. מסתבר שהנחתי לא נכון.

הלהקה אמנם הקליטה לא מספר שירים ואף הוחתמה על ידי חברת Columbia Records אבל לפני שהספיקה להוציא את האלבום לחנויות, חברת ההקלטות החליטה לותר עליהם. הלהקה  החליטה שלא לותר ולא לתת לאכזבה לעצור אותם מלהמשיך לעשות מוסיקה. הם החליטו לגייס את הכסף לבד ולהוציא אלבום באופן עצמאי.

ברגע ששמעתי את המוסיקה נתפסתי, ואני מקווה שגם אתם תאהבו ותמצאו בהם גם מקור להשראה. 

חג חנוכה שמח :) 

אתר הלהקה שלהם: http://www.warstoriesmusic.com/index.php

 לרכישת האלבום:

 http://www.amazon.com/gp/product/b001bi0hi0/sr=1-3/qid=1284687400/ref=olp_product_details?ie=utf8me=qid=1284687400sr=1-3seller=

ארקטיק מאנקיז

ארקטיק מאנקיז לא זקוקים להרבה הצגה. הלהקה הוקמה ב 2002 ,  כלהקת רוק אינדי בריטי  אך מהר מאוד חרגה מהנישה האינדית והפכה לנחלת הכלל. הפריצה של ארקטיק מאנקיז הייתה למעשה בזכות האינטרנט, כאשר אתרי מעריצים שהוקמו קידמו את הלהקה ברשת האינטרנט. האלבום הראשון שלהם מ- 2006   Whatever People Say I Am, That's What I'm Not הפך להיות האלבום בכורה הנמכר במהירות הרבה ביותר בהיטוריית המוסיקה הבריטית, ועקף את אלבום הבכורה של אואזיס Definitely, Maybe. עובדה מפתיעה מכיוון שארקטיק מאנקיז אינם דומים בסגנונם לאואזיס ואינם מתאמצים להיות חלק מהמיינסטרים.
את ארקטיק מאנקיז הכרתי לראשונה לפני כשנתיים, באיחור לא כל כך אופנתי, דרך חברים. מוסיקת האינדי שהזכירה לי דווקא פאנק ישן כבשה אותי והפכה אותי למעריכה גדולה של הסאונד המקורי שהביאה הלהקה. סאונד אשר אינו מנסה להתאמץ להתאים את עצמו לזאנר מסוים ויכול להיות קצת אינדית קצת פאנק ישן, ואפילו קצת מיינסטרים לפעמים.

אלי גולדינג

סוף שבוע בפתח והחלטתי לשוטט באינטרנט ולחפש מוסיקה חדשה.
משימה לא פשוטה מסתבר. המשפט הידוע "מרוב עצים לא רואים את היער", מעולם לא היה יותר רלוונטי.
ממש במקרה נתקלתי לראשונה במוסיקה של אלי גולדינג. אלי נולדה בעיר הרפורד באנגליה , בגיל תשע החלה לנגן בקלרינט, בגיל 14 למדה גיטרה ובגיל 15 כבר כתבה שירים. גולדינג, אשר עוסקת במוסיקה כל חייה סומנה באנגליה כהבטחה גדולה לשנת 2010 אך הפריצה שלה לא הייתה גדולה כפי שצופה. ייתכן בגלל שהמוסיקה שונה מהרגיל ואינה משויכת לאף זרם מקובל במוסיקה. מוסיקה שנוטה לפופ מסחרי אך מעט סולידית, עם נגיעות של סאונד המזכיר מעט את שנות השמונים.
לא החלטתי לגמרי לגבי אלי גלודינג.. אינני חובבת את סאונד הפופ אך מאוד אהבתי איך הקול שלה נותן משהו אחר ומרענן. ייתכן שעם מפיק מוסיקלי טוב, יהיה אפשרי לקחת את המוסיקה שלה לכיוונים מעניינים. בכל מקרה הנה שני שירים שאהבתי.

אידה מריה

כבר הרבה זמן אני מדברת עם חברים על לפתוח בלוג, כבר הרבה זמן אני מרגישה צורך לכתוב ולהשתתף שוב בעולם הבלוגים האינטרנטי. בעבר כשהאינטרנט היה חדש ואלמוני (או כך חשבנו) בלוגים תפקדו בעיקר על תקן יומן אישי. היום האנונימיות כבר לא ממש קיימת, אך התכנים למרות זאת יותר גדולים יותר מגוונים ויותר איכותיים.

החלטתי לפתוח בלוג על מוסיקה. לא כי אני יוצרת מוסיקה- אני לא. אני גם לא רואה את עצמי כמבקרת מוסיקה.. אבל מוסיקה מבטאת אותי, לפעמים יותר ממילים. 

בבלוג הזה אשתדל לא לבקר אמנים אלא יותר להמליץ..

ההמלצה הראשונה שלי היא 'אידה מריה'. זמרת מעולה מנורווגיה, שהמוסיקה שלה נעה בין מוסיקה אינדית לפאנק ישן.

השיר הזה לקוח מהאלבום Fortress Round My Heart  שיצא ב 2008.

 ביוני האחרון היא הוציאה אלבום נוסף הנקרא Katla. אידה התפרסמה תחילה בנורווגיה לאחר שזכתה במספר תחרויות מוסיקה פופולריות אבל לאחרונה גם החלה להתפרסם באנגליה ובאזורים אחרים באירופה. חלקנו אולי שמענו שיר אחר שלה  Keep me Warm  בפרק האחרון בעונה הרביעית של האנטומיה של גריי.